יום שבת, 24 בדצמבר 2016

פגם בערבות בנקאית – עילה מספיקה לפסילת הצעה

מגישים הצעה במכרז פומבי? שימו לב לפרטים הקטנים. חובה לעקוב אחר הנחיות המכרז לעניין הערבות הבנקאית ולפעול בצורה דווקנית בהתאם להנחיות. כל סטייה לטוב ולרע יכולה להביא לפסילה אוטומטית של ההצעה ולהותיר את המציע מחוץ למשחק.  



מכרזים ציבוריים המתפרסמים ע"י גופים מנהליים--רשויות מקומיות, משרדי ממשלה ורשויות ציבוריות אחרות – מכתיבים שורה של תנאים בהם נדרש המציע לעמוד, זאת על מנת, שיוכל להתמודד במכרז הפומבי של הרשות. אחד התנאים הנדרשים הוא צירופה של ערבות בנקאית בהתאם לכללים שנקבעו על ידי עורך המכרז.  
כל סטייה, ולו הקטנה ביותר, מתנאי הערבות, כפי שהם מנוסחים במכרז, יוכלו להוות עילה לפסילת ההצעה, למעט חריגים נדירים.

לפי סעיף 10 (א)(8)  לתקנות העיריות (מכרזים) מסמכי המכרז יכללו , בין היתר, "נוסחי הערבויות הבנקאיות הנדרשות, גובה הערבות, ומשך הערבות".
לפי ההלכה הפסוקה, פגם בערבות יש בו, בדר"כ, כדי לפסול את ההצעה במכרז[1]. יחד עם זאת, לכלל הנ"ל ישנם יוצאים מן הכלל שהם בגדר החריג שבחריג. לעניין זה ניתן להזכיר את פסק דינו של השופט מלצר בעע"מ 5834/09 אדמונית החורש נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם באתר נבו) שם נפסק:

        "קיימים פגמים מסוימים ונדירים בערבות הבנקאית, אשר ניתן לשקול האם יש מקום להכשירם, שאם לא תאמר כן יימצא כי אותו "חריג שבחריג" הנזכר בפסיקה - בפועל כמעט שלא יהיה בנמצא. כעולה מן האמור לעיל, בחריגים מצומצמים אלה יש לכלול פגם בערבות בנקאית הנובע מפליטת קולמוס, או מטעות סופר, או מהשמטה מקרית, או מהוספת דבר באקראי (להלן ביחד: טעות), כאשר - כתנאים מצטברים - חייבות להתקיים דרישות נוספות אלה (ענין אבראהים; ענין י.ת.ב):                      

(א)       הטעות נלמדת מהערבות עצמה;
(ב)        ניתן לעמוד על כוונתו המדויקת של השוגה, תוך שימוש בראיות אובייקטיביות מובהקות, המצויות בפני ועדת המכרזים במועד פתיחת תיבת המכרזים;
(ג)        על פני הדברים נראה כי הטעות, או אי-גילויה טרם הגשת ההצעה, מקורם בתום לב והם נובעים מהיסח דעת גרידא ולא מכוונת מכוון כלשהי של המציע, או של הבנק הערב;
(ד)        אין בטעות ובתיקונה כדי להקנות למציע יתרון הפוגע בעקרון השוויון וביתר הכללים של דיני המכרזים. "

פסק הדין בתיק עע"מ 2638/12 רשות שדות התעופה בישראל נ' א.א. עינת מסעדות בע"מ נפסק כך:

עיון בפסיקה אשר אליה היפנה השופט מלצר ובפסיקה נוספת מלמד כי אין מדובר במצבים שבהם נפלה טעות סופר, ומכל מקום אין ניתן ללמוד על קיומה מכתב הערבות עצמו, אלא מדובר בהם בהגשת ערבות שתוקפה שונה מזה שנדרש במכרז. בעניין זה הפסיקה אכן מחמירה, ובדין כך, וערבות בנקאית שתוקפה קצר ולוּ במקצת מהנדרש אינה תקֵפה

מן הכלל אל הפרט:
מהפסיקה ניתן ללמוד כי הכלל הוא שפגם בערבות בנקאית מצדיק פסילת הצעה למעט במספר מצומצם של חריגים שנלמדו בפסיקה. אי צירוף ערבות בנקאית כלל אינו נמנה עם אותם חריגים, ועל כן מכרז שלא צורפה אליו הצעה דינו אחת-להיפסל.  

גם טעות בתאריך תוקף הערבות שאינה נלמדת מן הערבות עצמה תביא לפסילת ההצעה.

עוד יצוין כי גם ערבות בנקאית מיטיבה, כזו שסכום הערבות גבוה מהמבוקש בתנאי המכרז או שהתאריך הנקוב בה הוא מאוחר לתאריך הנקוב, גם אז תיפסל ההצעה שכן מדובר בפגיעה בתנאי השוויון של המתמודדים במכרז.

מכאן, שיש לתת תשומת לב מוגברת לערבות הבנקאית על כל סעיפיה ולוודא כי היא תואמת אחת לאחת את המבוקש בתנאי המכרז.



           



[1] ראה: פס"ד 2628/11 אפקון בקרה ואוטומציה בע"מ נ מדינת ישראל . 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה